שו"ת הרשב"א חלק ד שכ״ח

עוד בפ' הבא על יבמתו נ"ח, בשמעתא דיש חופה לפסולות. דדייק תלמודא דכוותה גבי שומרת יבם שבא עליה יבם בבית חמיה שומרת יבם קרית לה. וזה פלא! דהוה מצי לאוקמא, כגון שבא עליה בלא עדים, והיא מודה ע"כ?

תשובה: מה זו קו'! אם אינו קונה אותה בביאה שלא בעדים, ואכתי שומרת יבם גמורה היא. א"כ אכתי ניקשי ליה: שומרת יבם בת מישתי' היא והא בעי': תחת אישה: וליכא! ובעינן שקדמה שכיבת הבעל, וליכא! דאכתי לאו בעל הוא, שהרי לא קנאה. ומיהו לא כן אני מדמה, שתהא יבמה צריכ' עדים, אלא אפילו בא עליה בינו לבינה, קנאה. דזו אשה היא, שהקנו לו מן השמים, וכדמוכח נמי במתני' דיבמה שאמרה: לא נבעלתי, וממאי דאתמר עלה בגמ'.